במהלך חודש ינואר 2020 הכריז הארגון הבריאות העולמי  על התפרצות נגיף הקורונה (COVID-19) כמגפה עולמית ועל מצב חירום עולמי. ממשלות רבות בעולם נקטו בצעדים קיצוניים בצורת סגרים והגבלות קשות על אולוסיות שלמות וגדולות בהיקיפים שהעולם לא ידע הרבה מאוד זמן.

כפועל יוצא השפעות המידיות השליליות על כלכלות העולם שעדיין אין אנו יכולים לאמוד אותן במלאן נראים בצורה כבר עתה בצורה נכרת על ענפים רבים בתעשייה : תחבורה, תיירות, נדל"ן, קמעונאות,שירותים, בידור ועוד. כמו כן, נראת פגיעה קשה בשרשרת האספקה וביצור הסחורות בעולם בשל הפחתה דרמטית בביקושים לסחורות ושירותים רבים.

בנוסף, מגזר הפיננסיים כגון בנקים שמלווים כספים לישויות שהושפעו מהמשבר, חברות ביטוח המספקות הגנה ליחידים ולעסקים שנפגעו, וכן קרנות או משקיעים אחרים אשר השקיעו בעסקים שנפגעו מהמשבר, עשויים אף הם להיפגע קשות בעקבות השקעותיהם ומתן ההלוואות לאותם גופים.

בפרסום זה ננסה לאמוד על ההבטים השונים של ההשלכות החשבונאיות הפוטנציאליות של המשבר על הדיווחים הכספיים.

 

כללי  –

גופים המחויבים בדיווח, עשויים לדווח לראשונה על השלכות המשבר  במסגרת דוחותיהם הכספיים לראשונה לתקופות הבניים ובדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2020.

כאמור מאחר והשפעת הנגיף היתה מצומצמת ליום 31 בדצמבר, 2019 ואינה דווחה לארגון הבריאות העולמי, השפעת הנגיף אינה מוגדרת כאירוע חייב התאמה במסגרת הדוחות הכספיים לשנת 2019 ולכן ההשפעות אם קיימות ידווחו בדוח הבניים הראשון לשנת 2020 תחת גילוי לאירועים ועסקאות משמעותיים (IAS-34) וכללו בין היתר:

• גילוי על השפעת המשבר על תוצאות הפעילות , המצב הכספי ותזרימי המזומנים של החברה.
• גילוי בדבר הפסדי אשראי חזויים שאינם נצפו ואשר נוצרו עקב המשבר.
• גילויים ועדכונים בדבר שינויים באומדנים מהותיים.
• גילויים נוספים בגין אירועים לאחר תאריך המאזן לאותה תקופת דיווח.

מכשרים לא פיננסים  –

ירידות ערף נכסים  – IAS-36 (מוניטין, נכסים בלתי מוחשיים, רכוש קבוע, ועוד.)

IAS-36 – ירידת ערך נכסים דורש כי מוניטין ונכסים בלתי מוחשיים בעלי אורך חיים שימושי בלתי מוגדר ייבחנו לירידה בערכם לפחות אחת לשנה, ובכל פעם שיש אינדיקציה לכך שערך הנכסים עלול להיפגע.  נכסים לא פיננסיים אחרים (כגון רכוש קבוע) יבדקו בכל פעם שיש אינדיקציה כאמור. הפסקת פעילות באופן זמני, וכן ירידה מיידית בביקוש או במחירים וברווחיות הם בבירור אירועים אשר עשויים להוות אינדיקציה ולהצביע על ירידת ערך. כמו כן, ההשפעה של פעילות כלכלית מופחתת והכנסות נמוכות עשויה אף היא להצביע על ירידת ערך.

כאשר נעשה שימוש בשיטת שווי הוגן לצורך קביעת סכום בר-ההשבה, ההנחות שיובאו בחשבון אמורות לשקף את ההנחות של משתתף שוק. כמו כן, עצם קיומה של אינדיקציה לירידת ערך דורשת בחינה מחדש של אומדנים אחרים – יתרת אורך החיים חיים השימושיים, שיטת הפחת, ערך שייר של הנכס (גם אם לא הוכר הפסד מירידת ערך).

ועל כן, ההנהלה תשקול בין היתר :

• האם תזרים המזומנים העתידי נפגע ו/או נגרמו לחברה עלויות תפעול נוספות כתוצאה מפעילות מנע על השתלטות הנגיף.
• האם ירידה במחיר המניה משקף נאמנה כי עתה שווי השוק של החברה נמוך מהשווי בספרים המווה מדד לבחינת ערך של מוניטין ונכסים בלתי מוחשיים אחרים.
• בחינת ההנחות אשר מהוות בסיס לאומדן תזרימי המזומנים העתדי.
• האם יש לעדכן את התקציבים, תחזיות והנחות אחרות ממועד בחינת ירידת הערך הקודמת אשר שמשו לקבעת סכום בר ההשבה של הנכס, כך שישקפו את התנאים הכלכליים בתאריך המאזן.
• האם נקיטת בגישת תזרים המזומנים החזוי (תרחישים מרובים משוקללים בהסתברות) עשויה להיות נאותה יותר בהערכת סכום בר ההשבה וזאת על מנת לשקף את העלייה בסיכון ובאי הוודאות.
• האם יש לשקול מחדש את הגורמים המשמשים לקביעת שיעור ההיוון כך שישקפו את השפעת משבר הקורונה, למשל שיעור ריבית חסרת סיכון, סיכון מדינה (risk country (והסיכון הספציפי של הנכס.

גילוי –

על ההנהלה לשקול באופן ספציפי את דרישות הגילוי לגבי ההנחות וניתוחי רגישות בהקשר לירידת ערך של מוניטין ונכסים בלתי מוחשיים בעלי אורך חיים שימושי בלתי מוגדר. כמו כן, על ההנהלה לשקול את הדרישה של 1 IAS הצגת דוחות כספיים למתן גילוי למקורות העיקריים לחוסר הוודאות באומדן, בעלי סיכון משמעותי להביא לתיאום מהותי בדוחות הכספיים.

בנוסף, יש לבחון צורך בירידת ערך של נכסים אחרים שקיימים במאזן הישות, שכפופים למודל בחינת ירידת ערך של תקנים ספציפיים אחרים. דוגמא לכך היא עלויות השגת חוזה ועלויות השלמת חוזה שהוונו והוכרו כנכס לפי 15 IFRS ,הכנסות מחוזים עם לקוחות, אשר קובע מודל פרטני לירידת ערך של נכסים כאמור.

ירידות ערך השקעות בחברות כלולות ועסקות משותפות – 

סימנים לירידות ערך של זכויות בחברות כלולות ועסקות משותפות המטופלות בשיטת השווי המאזני נבחנים בהתאם ל-28 IAS השקעות בחברות כלולות ובעסקאות משותפות. על ההנהלה לשקול האם השפעות משבר הקורונה והפעולות שננקטו על מנת לשלוט על התפשטותו מהוות סימן לירידה בערך השקעות אלה. במידה וכן, הישות תיישם את מודל סכום בר-ההשבה על מנת לבחון האם עולה הצורך להכיר בהפסד מירידת ערך.

מלאי –

ייתכן שיעלה הצורך להפחית את ערך המלאי לשווי מימוש נטו שלו. הירידה בערך המלאי עשויה לנבוע כתוצאה מתנועה איטית של המלאי, מחירי סחורות נמוכים, או התיישנות מלאי כתוצאה ממכירות נמוכות מהצפוי. אתגרים קיימים באומדן "מחיר המכירה" של המלאי, בתעשיות שונות, לאור התנודתיות ואי הוודאות שקיימת בשווקים. תקן 2 IAS מלאי דורש שעלויות תקורה קבועות ייכללו בעלות המלאי בהתבסס על קיבולת ייצור נורמלית. ייצור מופחת עשוי להשפיע על המידה שבה עלויות התקורה נכללות בעלות המלאי.

פחת של פרטי רכוש קבוע והיוון עלויות אשראי –

משבר הקורונה עשוי לגרום לכך שנעשה שימוש נמוך בפרטי רכוש קבוע, שלא נעשה שימוש כלל למשך תקופה מסוימת, או שפרויקטים מסוימים של הישות מושעים. 16 IAS רכוש קבוע דורש להמשיך ולהכיר בפחת בדוח רווח או הפסד גם כאשר רכוש קבוע אינו בשימוש באופן זמני. לעומת זאת, 23 IAS עלויות אשראי קובע כי יש להשהות היוון עלויות אשראי לנכס, בתקופה שבה הפיתוח מושהה.

חכירות –

שינויים בתנאי החכירה עשויים להגרם כתוצאה ממשבר הקורנה ע"י ניהול משא ומתן חדש על תנאי חוזה החכירה, ועל כן הן החוכר והן המחכיר צריכים לבחון את הדירשות המצויות בתקן IFRS-16 ולבדוק האם יש צורך בפריסת "סכום הוותור" על פני תקופת החכירה שנותרה. כמו כן במקרים אחרים עשוי המחכיר לקבל פיצויי מהממשלה כתמריץ ולכן יש לשקול האם מדובר בתכולת מענקים המטופלת עפ"י IAS-20 מענקים ממשלתיים .

מכשירים פיננסיים-

הפסדי אשראי חזויים (ECL)

יש לשקול מחדש את ההשפעה של משבר הקורונה על מודל ההפרשה להפסדי האשראי החזויים (ECL)על יתרות לקוחות, חייבים, נכסי חוזה, הלוואות ומכשירי חוב מסוימים.

הבחינה כוללת, בין היתר, בחינת השלב הנאות במודל (האם התרחשה עלייה משמעותית בסיכון האשראי ממועד ההכרה לראשונה?), ומדידת סכום ההפרשה (אומדן סיכון האשראי, הסכום שבסיכון וההפסד הצפוי מכשל אשראי). גידול בהפרשה עשוי לנבוע מסכומים שלא צפוי שייגבו או מגבייה בעיתוי מאוחר יותר. כמו כן, העניין מחייב עדכון הגילויים הנדרשים לפי7. IFRS

בהתאם ליישום מודל ה-ECL על ההנהלה לשקול, בין היתר, את ההשפעה של משבר הקורונה על ההיבטים הבאים:

• האם ההפרשה להפסד נמדדה בסכום השווה להפסדי האשראי החזויים בתקופה של 12 חודשים או לאורך כל חיי המכשיר. אם סיכון האשראי (הסיכון לאירוע כשל) עלה משמעותית ממועד ההכרה לראשונה, ההפרשה נמדדת בסכום השווה להפסדי האשראי החזויים לאורך כל חיי המכשיר ולא בתקופה של 12 חודשים (למעט נכסים הכפופים להקלה, כגון חייבים לטווח קצר ונכסי חוזה, בגינם סכום הפסדי האשראי נמדד תמיד לאורך כל חיי המכשיר); ו-
• אומדן ההפרשה להפסדי אשראי חזויים. אומדן זה יכלול:
  • סיכון אשראי
  • הסכום בסיכון במקרה של כשל אשראי של הלווה (חשיפה לכשל אשראי). לדוגמא, חייבים שנפגעו על ידי משבר הקורונה עשויים להסתמך על שירותי אשראי קיימים שאינם מנוצלים, או להפסיק לשלם תשלומים, או לשלם באיחור וכתוצאה מכך סכום גדול יותר בסיכון;
  • ההפסד הצפוי כתוצאה מכשל אשראי (הפסד כתוצאה מכשל אשראי). לדוגמא, ההפסד עשוי לגדול אם משבר הקורונה יביא לירידה בשווי ההוגן של נכס לא פיננסי המשועבד כבטוחה.

גם כאשר לווה צפוי להחזיר את כל הסכומים המגיעים למלווה, אך במועד מאוחר מהמועד החוזי, יוכר הפסד אשראי במידה והמלווה לא יפוצה בגין ערך הזמן של הכסף.

גילוי –

על ההנהלה לשקול את הצורך לספק גילוי לגבי השפעת המשבר על פגיעה בנכסים פיננסיים.

שיקולים עיקריים ביישום דרישת התקנים IFRS7  ו IAS34  עשויים לכלול:

• "אומדנים קריטיים" – זיהוי ברור ומתן הסברים לאומדנים הקריטיים בקביעת ה.ECL
• "Story the Telling" – הגילוי שיסופק צריך שישקף את הגורמים הספציפיים לישות המדווחת מאשר הכללת טקסט סטנדרטי, ותיאור אופן התפתחות האומדנים. האופן בו סיכון האשראי וסיכונים אחרים להם חשופה הישות הושפעו מה-19-COVID ,כיצד 19-COVID שולב במסגרת אומדן ה-ECL ,וכיצד השפיע על מידת אי- הוודאות, ובהתאם כיצד האומדנים עשויים להשתנות בעתיד.
• ריכוז סיכוני אשראי ומדיניות ההנהלה – שינוי בגילוי נדרש כאשר חשיפת האשראי הינה מהותית. לדוגמא, הרחבת הגילוי נדרשת לגבי לקוחות גדולים / קטנים, לקוחות מתעשיות מסוימות, והסברים לגבי שימוש בביטוחים, מכתבי אשראי ומדיניות ניהול סיכוני האשראי של ההנהלה.

 

שווי הוגן  –

שווי הוגן של מכשירים פיננסיים –

יש לקבוע את השווי ההוגן של נכס או התחייבות במועד הדיווח בהתאם לתקני IFRS הרלוונטיים. כאשר השווי ההוגן מבוסס על מחירי שוק, יש להשתמש במחיר מצוטט במועד הדיווח. מחירי השוק ומדדי שוק נוספים משמשים גם לטכניקות הערכה של מכשירים שאינם סחירים. מחירי השוק מושפעים ממשבר הקורונה, והופכים תנודתיים. שינויים במחירי השוק לאחר מועד הדיווח אינם באים לידי ביטוי בהערכת שווי הנכסים. בהתאם, השפעת המשבר טרם קיבלה ביטוי בדוח השנתי 2019 ,ותשתקף במסגרת דוח הביניים.

שינוי במדידת השווי ההוגן משפיע גם על הגילויים הנדרשים לפי 13 IFRS מדידת שווי הוגן, המחייב ישויות לגלות את טכניקות ההערכה והתשומות המשמשות במדידת השווי ההוגן, כמו גם את רגישות הערכת השווי לשינויים בהנחות. הדבר עשוי להשפיע גם על ניתוח הרגישות הנדרש למדידות שווי הוגן.

שווי הוגן של חברות בנות, חברות כלולות, עסקות משותפות ונדל"ן להשקעה –

השווי ההוגן של השקעות בחברות בנות, חברות כלולות ועסקות משותפות עשוי להיות מושפע אף הוא מהתנודתיות בשוק המניות. נקודת המוצא להערכות שווי של חברות נסחרות, לצרכים חשבונאיים שונים, היא מחירי השוק במועד הדיווח. בנוסף, גם הערכות שווי של נדל"ן עלולות להיות מושפעות מהמשבר. ישויות נדרשות לזהות שינויים בנסיבות עסקיות או כלכליות המשפיעות על שווי הנדל"ן להשקעה או על שווי ההשקעות בחברות מוחזקות. ככל שהשלכות המשבר הובילו לשינויים משמעותיים באומדנים אשר נלקחו בחשבון בהערכות השווי אשר בוצעו בדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2019 ,יש לבחון את הצורך בעדכון הערכות השווי האמורות, לרבות מתן גילוי הולם.

הכנסות ומענקים –

בעקבות משבר נגיף הקורונה המכירות וההכנסות של ישויות עשויות לרדת משמעותית, קיטון משמעותי זה מטופל כאשר הוא מתרחש בפועל (אי הכרה בהכנסה) לצד זאת, עשויה להיות גם השפעה על ההנחות שנלקחו בחשבון על ידי ההנהלה במדידת ההכנסות מסחורות או משירותים שכבר סופקו ובמיוחד על מדידת תמורה משתנה ( לדוגמא, ירידה בביקוש עשויה להוביל לעלייה בשיעורי החזרות, ויתורי מחיר נוספים, הנחות כמות מופחתות, קנסות על מסירה מאוחרת או ירידה במחיר שניתן לקבל מהלקוח). כל אלה עלולים להשפיע על מדידת תמורה משתנה.

15- IFRS הכנסות מחוזים עם לקוחות – דורש כי תמורה משתנה תוכר רק כאשר צפוי ברמה גבוהה שביטול משמעותי בסכום ההכנסות המצטברות שהוכרו לא יתרחש כאשר אי הוודאות הקשורה לתמורה המשתנה תתברר לאחר מכן. על ההנהלה לבחון מחדש הן את הערכתה לגבי תמורה משתנה והן שהיא עומדת ברף ההכרה

15- IFRS מיושם רק עבור אותם חוזים לגביהם ההנהלה צופה שהלקוחות יעמדו בהתחייבויות במועד פירעונן. ההנהלה עשויה לבחור להמשיך לספק סחורה ללקוח גם כאשר היא מודעת לכך שהלקוח לא יוכל לשלם עבור חלק או עבור כל הסחורה המסופקת.

בנסיבות אלה, הכנסות מוכרות רק כאשר צפוי שהלקוח ישלם את סכום תמורת העסקה במועד הפירעון בניכוי ויתורים כלשהם שניתנו ללקוח. כמו כן, 15 IFRS מחייב כי ישות תגלה מידע המאפשר למשתמשים להבין את המהות, הסכום, העיתוי וחוסר הוודאות לגבי תזרימי המזומנים הנובעים מהכנסות. גילוי זה עשוי לכלול, למשל, מידע על האופן בו ישות יישמה את המדיניות שלה תוך התחשבות באי הוודאות הנובעת מהמשבר, שיקולי דעת משמעותיים שהופעלו, למשל אם לקוח מסוגל לשלם, והאומדנים המשמעותיים שנלקחו בחשבון, למשל בקשר לתמורה משתנה.

סיוע ממשלתי  – ממשלות ברחבי העולם הבינו כי בחובתן לסייע לחברות ולגופים עסקיים במשק בכדי שאלו יכלו להמשיך להתקיים ולתמוך בלקוחותיהם ולהמשיך ולשמור על מקומות תעסוקה  – מענקים אלו ניתנים במגוון אמצעים כולל החזרי מס וחופשות ותמיכה ספציפית במענקים כספיים. כאמור תחולת מענקים אלו מטופלים ומיושמים בהתאם להוראות תקן IAS 20  .

 

התחייבויות לא פיננסיות –

 IAS 37 הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים –

מאפשר להכיר בהפרשה רק כאשר קיימת לישות מחויבות בהווה; צפוי כי יידרש תזרים שלילי של משאבים כדי לסלק את המחויבות; וניתן לערוך אומדן מהימן של סכום המחויבות. ישויות מבצעות פעולות, שינויים, ורה-ארגון, על מנת להגיב "לנזקי" המשבר התפעוליים והפיננסיים. דוגמאות לפעולות כאמור: צמצום עובדים, צמצום פעילויות, ויציאה מאזורים גיאוגרפיים והסכמים. יש לתת תשומת לב לעניין מהות השינוי ואופן הטיפול החשבונאי בו.  בפרט, במקרה שהשינוי בתחולת 37 IAS ,יש לשים לב לעיתוי התקיימות התנאים הנדרשים ומועד ההכרה בהפרשה. לדוגמא, יש להכיר בהפרשה לשינוי מבני רק כאשר קיימת תכנית פורמאלית מפורטת לשינוי מבני וההנהלה יצרה ציפייה תקפה בקרב אלה המושפעים ממנה. 37 IAS אינו מאפשר להכיר בהפרשות בגין הפסדים תפעוליים עתידיים, או בגין עלויות התאוששות עסקית עתידיות.  כמו כן, 37 IAS מחייב כי ישות תגלה את אופי המחויבות ועיתויים החזוי של תזרימי המזומנים השליליים הנובעים ממחויבות זו.

חוזים מכבידים –

ככל שהישות חוכרת נכסים אשר השימוש בהם פחת כתוצאה ממשבר הקורונה, או שהשימוש בהם הופסק באופן זמני, עולה הצורך לבחון האם חוזה כאמור הפך למכביד, שכן בתקופה זו הישות נושאת בעלויות בגין החכירה בעוד שחלה ירידה בהטבות הכלכליות הנובעות ממנה. על ההנהלה לשקול אם כל אחד מהחוזים שלה הפך למכביד.

חוזים מכבידים עשויים לכלול, למשל, חוזי אספקה שהישות אינה מסוגלת לקיים כתוצאה מהמשבר

היבטים נוספים  –

נכסים תלויים  – על ההנהלה לשקול האם ההפסדים הנובעים משבר הקורונה מכוסים בפוליסות הביטוח שלה. ההטבה מביטוח מסוג זה מוכרת רק כאשר מימוש ההכנסה הוא וודאי למעשה.

הטבות עובדים ותשלום מבוסס מניות  – על ההנהלה לשקול האם יש לעדכן את ההנחות המשמשות למדידת הטבות עובדים ותשלומים מבוססי מניות. לדוגמא קיטון בשווי ההוגן של נכסי התכנית כתוצאה מירידות בשוקי ההון. או במקרה של פיטורין/התפטרות והשפעתה על חישוב ההתחייבות לעובדים, השפעות הריבית להיוון והחבות האקטוארית.

כמו כן, על ההנהלה לבחון האם קיימת ועומדת כנגדה מחויבות חוקית או משתמעת כלפי עובדיה בקשר להשלכות הנגיף.

מיסים על הכנסה –  ישויות בעלות נכסי מס נדחים מחויבות לבחון מחדש את ההכנסה החייבת העתידית שלהן ואת יכולת ההשבה של נכסי המס הנדחים בהתאם להוראות IAS 12  מסים על ההכנסה  וזאת בשל חוסר הוודאות שנוצרה כתוצאה מהנגיף ובצעדים שננקטו בכדי לשלוט בו.  כמו כן , ההנהלה עשויה לבחון גם אם למשבר השפעה על תוכניותיה לחלוקת רווחים מחברות בנות והאם עליה לשקול מחדש את הצורך להכיר בהתחייבות מסים נדחים בהקשר לרווחים לא מחולקים.

הפרה של אמות מידה פיננסיות – על ההנהלה לבחון כי ההשפעות הפיננסיות בעקבות המשבר אינן גרמו להפרת אמות מידה פיננסיות שכן הדבר עלול לגרום לשינוי בהחזר ההלוואות המידי ולדרישה מידית של גופים פיננסים לפרעון מידי כמו כן יש לבחון האם סיווג ההלוואות וההתחייבויות הפיננסיות האחרות בין "לא שוטפות" לבין "שוטפות" הושפע, ובמצבים קיצוניים האם הישות ממשיכה לפעול כעסק חי.

אירועים לאחר תאריך המאזן  – על ההנהלות לפעול על פי דרישת הוראות תקן חשבונאות IAS 10  ולתת גילוי בדבר אירועים משמעותיים המספקים מידע נוסף על השלכות המשבר והעליות הקשורות לכך עשוייים להיות מחויבי התאמה.

סיכונים פיננסים  – ישויות תצטרכנה לכלול גילוי לגבי שינויים בסיכונים הפיננסיים כמו סיכון אשראי, סיכון נזילות, סיכון מטבע וסיכון מחיר אחר, או ביעדיהם, במדיניותם ובתהליכי ניהולם של סיכונים אלה.

הנחת העסק החי  – על ההנהלה לשקול את ההשלכות הפוטנציאליות של משבר נגיף הקורונה ואת האמצעים שננקטים כדי לשלוט בו בבחינת יכולת הישות להמשיך לפעול כעסק חי. ישות אינה מהווה עוד עסק חי אם ההנהלה מתכוונת לחסל את הישות או להפסיק את המסחר, או שאין לה אלטרנטיבה ריאלית אלא לעשות זאת. על ההנהלה לשקול את ההשפעה של צעדים שננקטו על ידי ממשלות ובנקים מקומיים בהערכתה לגבי עסק חי. כמו כן, על ההנהלה לזכור כי אירועים שלאחר תאריך הדיווח המצביעים על כך שהישות אינה עוד עסק חי הם תמיד אירועים המחייבים התאמה. יש לגלות אי וודאות מהותית שעשויה להטיל ספק משמעותי לגבי יכולתה של הישות להמשיך לפעול כעסק חי, בהתאם ל- IAS 1.